רמת הדיוק בגרפולוגיה המשפטית מהבחינה המדעית
גרפולוגיה משפטית משמשת את בתי המשפט מזה עשרות שנים ותורמת לקביעת האותנטיות של מסמכים רבים. למרות שיש מי שחולק על רמת הדיוק של השיטה, הדבר נובע ברוב המקרים מניגוד עניינים או מחוסר הבנה של עבודת הגרפולוג. עיינו בכתבה הבאה ותוכלו להבין עד כמה מדויקת כל אבחנה ובאילו מקרים ניתן להשתמש בה בחסות החוק.
ההבדל בין גרפולוגיה משפטית לגרפולוגיה אישיותית
בניגוד לניתוח כתב היד, המוכר לנו משפע של תכניות בידור וטלוויזיה, תחום הגרפולוגיה המשפטית איננו עוסק באלמנטים האישיותיים של האדם או באספקטים הרגשיים שלו. הגרפולוגיה המשפטית נחשבת לתחום אנליטי ושכלתני במיוחד אשר עושה שימוש במחקר, השוואה ובדיקה, – תוך כדי שימוש במגוון כלים טכנולוגיים. במסגרת הבדיקה, חוקר הגרפולוג המשפטי את סגנון הכתיבה, משווה בין החתימות ונעזר במיקרוסקופ ייחודי בכדי לעמוד על הדקויות של כל אות וכל תג כתוב.
גישות מדעיות שונות
על-פי ההגדרה המילונית, מדע הוא"ידע בתחום כלשהו שנחקר בשיטות מדעיות" (The UniversalStandard Encyclopedia
Science, 1954;21:p 7564). אחרים טוענים שזיהוי כתב-יד נחשב למדע משום"…שהוא כרוך בתפיסות של גישה מדעית במחקר הכללי שלו וגישה מדעית בבעיותהפרקטיות שלו.." (Casey Maureen A;Is Handwriting a Science?Presented at the meeting of the American Society of Questioned DocumentExaminers, 1968 ).
אחרים מאפיינים שיטה מדעית מנקודת מבט שונה. על-פי התיאור שלהם, הפילוסופיה של הגישה המדעית שואפת תמיד לאובייקטיביות. היא מארגנת את המידע כך שיוכל להיות ברצף הגיוני. היא מסווגת מידע כאמצעים השיטתיים היחידים לארגון שלו ולאחזור המידע. היא מקדמת אימות הממצאים בדרך של שחזור הבדיקה, כצורה האמינה ביותר להוכחה. היא משתמשת בצפייה ו/או ניסויים כדי לשלוט במשתנים. היא מבקרת את עצמה, מגלה גישה זהירות ספקנית ואינה דוגלת באמת מוחלטת.
מה שמבדיל מדע מדויק מתחומי לימוד אחרים זוהי ההסכמה האוניברסאלית לתיאוריות, חוקים ועקרונות של התחום המדעי הספציפי. כמו כן, בתחום המדעי קיימת שאיפה להגדיר נתונים בצורה מדויקת בעזרת מדידות.
קיימים תחומי מדע שונים: מדעים מדויקים (כמו מתימטיקה, פיזיקה), מדעי החיים (כמו אסטרונומיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, דיאגנוזה רפואית, אנתרופולוגיה), בהם קשה להגיע למסקנות שניתנות למדידה. קיימים גם מדעים כמו אסטרונומיה, גיאולוגיה, סוציולוגיה, שבבסיס הידע שלהם עומד מחקר שיטתי מאורגן, המבוסס על עובדות, תצפיות, וניסויים שסוכמו לכללים ולאמיתות מקובלות. בנוסף, קיימים מדעים מעשיים/פרקטיים (כמו סטטיסטיקה, הנדסה, זיהוי כתב, רפואה), שמשתמשים בעקרונות מדעיים לצורך יישום פרקטי.
מהי רמת הדיוק של תחום הגרפולוגיה המשפטית
גם בלימוד הכתב למטרת זיהוי קיימים אלמנטים שניתנים למדידה, כמו גודל, גובה יחסי, רווחים. עם זאת, קיימים אספקטים בכתב היד שאינם ניתנים למדידה מספרית מדויקת, כמו וואריאציות טבעיות, איכות הקו ושטף כתיבה, למרות שמדובר במאפיינים מאד אינדיבידואליים ומשמעותיים בבדיקת טענת זיוף. מן הראוי לציין, שמדידות כשלעצמן אינן יכולות להוות בסיס בלעדי לזיהוי הכותב, כמו שלא ניתן לתת דיאגנוזה לחולה רק על-פי מידע חלקי, כמו מדידת חום בלבד.
השוואת כתב יד נחשב למדע המשולב בין מדעי הטבע והפיזיולוגיה לבין המדעים המעשיים. הגרפולוג המשפטי סומך על חשיבה אנליטית, כאשר מטרת המדע היא לתת את ההסבר ההגיוני ביותר למסקנות.
חלק מתחום בדיקת מסמכים עוסק בבדיקות פורנזיות, כגון: בדיקת גיל נייר, בדיקת גיל הדיו, סוגים של כלי כתיבה שונים על המסמך, בדיקת דבקים של הבולים, איתור מחיקות וכתב מתחת לטיפקס וכד'. לצורך הבדיקות הפיזיות של המסמך, נעזר המומחה בתאורות מיוחדות, בבדיקות כימיות ובמיקרוסקופ משוכלל. לכן, ממצאי הבדיקה יכולים להיות מדויקים יותר מבחינה מדעית.
הגרפולוגיה המשפטית השייכת ל"מדעי החיים" איננה מתיימרת להיקרא מדע מדויק, אך יש לזכור שגם רפואה איננו מדע מדויק (אבחון מחלה עפ"י בדיקות רפואיות עלול להביא למסקנות שונות). רמת הדיוק בגרפולוגיה המשפטית הינה נמוכה יותר מאשר בבדיקות הפורנזיות, משום שכתב יד (וחתימה) הינו תהליך התנהגותי המונע על ידי הרגל ומשתנה מעת לעת בוואריאציות שונות. כתב היד נוטה להיות מושפע ממצב-הרוח, מהמצב הבריאותי של הכותב, מתרופות, אלכוהול וסמים, מתנאי הכתיבה, מהמצע תחת הדף ואפילו מסוג העט.
הגרפולוג המשפטי, או המומחה לכתב יד, מנסח השערה תוך שימוש בגישה מדעית, כגון: "מר כהן כתב את החתימה שבמחלוקת", או "מר כהן לא כתב את החתימה שבמחלוקת". במציאות, רוב המומחים מתחילים עם השערה יותר ניטראלית ("אינני יודע אם מר כהן כתב את החתימה שבמחלוקת"), אשר הופכת את מלאכת ההשוואה יותר לניסוי מדעי מאשר לבדיקה.
הגרפולוג המומחה ממשיך עם הצעד הבא בשיטה המדעית והיא איסוף הנתונים: המסמך שבמחלוקת וחומר מספק ואיכותי לצורך השוואה. בשלב הבא נבדקים הנתונים בדרך השוואה, כדי למצוא סימני דמיון או ניגודים שיוכיחו או יסתרו את ההשערה הראשונית. אמנם סימני הדמיון או הניגודים הינם ממצאים אובייקטיביים, אך המשקל הניתן להם והפרשנות שלהם נתונים לשיקול-דעת סובייקטיבי של המומחה. בספרות המקצועית לא קיימת נוסחה אשר מכמתת את כמות ואיכות הממצאים הנחוצים למומחה כדי שיחליט מה משמעות הממצאים עבורו. המומחה צריך לקחת בחשבון שעליו להצדיק את מסקנותיו ואף להדגים זאת בצורה ברורה בעזרת נתונים אובייקטיביים.
לעיתים מחליט המומחה שמכלול סימני הדמיון הם כה רבים, עד כי אין כל סיכוי שאדם אחר כתב את החתימה שבמחלוקת, מלבד מי שכתב את החתימות להשוואה. מאידך, לעיתים מוצא המומחה שקיימים סימני שוני משמעותיים ומספיקים, היכולים להצביע על כך שהחתימה שבמחלוקת הנה מזויפת.
מידת המהימנות של הגרפולוג המשפטי ורמת הדיוק במסקנותיו הינה פועל יוצא של ניסיונו, כישוריו והידע שצבר במהלך שנות עבודתו. על אף שטעויות אנוש הם חלק אינהרנטי ממערכת המשפט, אחוזי הטעות נמוכים כאשר ניתוח הכתב נעשה על ידי מומחה בלתי תלוי.
על מנת לשמור על אובייקטיביות המומחה, ניתן לפנות לבית המשפט שיבחר גרפולוג מטעמו. באופן זה, אנו נקבל עדות של מומחה אשר אינו מחויב לאף אחד מהצדדים וניתן יהיה לסמוך על כך שהמומחה השתדל לתת פרשנות אובייקטיבית יותר לממצאים.
סיכום
הגרפולוגיה המשפטית, הכוללת התייחסות למאפייני כתב משתנים ולא תמיד מוגדרים בצורה מדויקת, אינה נכנסת לקטגוריה של מדעים מדויקים, אך נחשבת כמדע מוכר ומקובל, במיוחד לאור השימוש במכשור משוכלל ובשיטות טכנולוגיות מתקדמות לצורך הבדיקה, שמאפשרים להעלות את רמת האובייקטיביות והדיוק במסקנת המומחה. בדומה לחוות דעת מתחום הפסיכולוגיה, גם הגרפולוגיה המשפטית מאפשרת לבית המשפט לקבל עדות עניינית וחסרת פניות מגורם מומחה, ולסייע רבות במתן פסק דין ראוי.