גרפולוגים מומחים

גרפולוגיה נחשבת מזה שנים רבות כמדע שימושי, בתחום האבחוני של אישיות האדם, בעוד שתחום הגרפולוגיה המשפטית מתמקד בבדיקה טכנית של מרכיבי הכתב (ללא בדיקה אישיותית) ומשמש ככלי עזר בשירות מערכת המשפט בכל הקשור לאימות חתימות, בדיקת זיופים והשוואת כתבי-יד.

ביהמ"ש נעזר בשירותיהם של גרפולוגים משפטיים, או מומחים לכתב-יד, כדי לבצע בדיקת זיופי חתימות, אם הכתב ו/או החתימה הנם אוטנטיים, או שמא מדובר בזיוף.

גישת ביהמ"ש לגרפולוגיה משפטית ולחוות דעת גרפולוגים מומחים בנושא זיופי חתימות

על הבסיס המשפטי וההכרה במקצוע הגרפולוגיה ובגרפולוג המומחה, ניתן ללמוד מדברי כב' מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט זוסמן, כבר לפני 35 שנה שקובע כי "מקצוע הגרפולוגיה הגיע היום לדרגת מדע שימושי ואין עוד להטיל ספק בכושרו של הגרפולוג לגלות זיופים. יחד עם זאת, תמיד מצטרפת סכנה וקיים חשש שחוות הדעת נוטה לבעל הדין שהזמין את המומחה. כל אלה חייבים להיות שיקולים שהשופט צריך להביא בחשבון".

ע"פ 352/71 אברהם טל נ' מדינת ישראל פ"ד כ"ו (2) 107

כמו כן, אנו מוצאים את דבריו המאלפים של כב' הנשיא השופט שמגר, עוד בשנת 1990:

בע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מז (3) 262,263,240:

"על מקצוע הגרפולוגיה נאמר כי הגיע לדרגת מדע שימושי ולכן מותר – ולעיתים קרובות אף רצוי – לעשות שימוש בחוות דעתו של גרפולוג על-מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה (או אי-אמיתותה) של חתימה…חיוני לשמוע עדות מומחה".

גם כב' שופט ביהמ"ש העליון תיאודור אור, מביע דעתו בנושא: "…בית המשפט אינו מומחה לכתב-יד, ולא מומחה להשוואת חתימות, אין לו הכישורים לבצע אבחנות דקות בדבר זהותו של בעל חתימה פלונית. לכן, במצבים בהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעתו של גרפולוג מומחה"

(ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ (1) 499-510 )

גרפולוגיה ככלי עזר בשירות בתי המשפט

מה מעמדו של מומחה שמונה בהסכמה, או שלא בהסכמה?

כאשר נתנו הצדדים הסכמתם למינוי גרפולוג מטעם בית המשפט, יש לראות בהסכמה זו ויתור על העדת מומחים מטעמם. כנגד זאת, אם המינוי נעשה שלא בהסכמת הצדדים, קיימת לכל צד הזכות להביא חוות דעת של גרפולוג מומחה בבדיקת זיופי חתימות מטעמו.

ע"א 2688/95 פנחס נ' כרם מהנדסים פ"ד נ(5) 742
רע"א 3112/93 עיזבון וולף נ' מושב גן השומרון פ"ד מ"ח (5) 397 )

תקנות סדר הדין האזרחי בסעיף 130 (ב) (ג) עוסק במעמדו המיוחד של מומחה מטעם ביהמ"ש:
"מונה מומחה מטעם ביהמ"ש והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין…לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין…אלא הודיע בעל הדין על רצונו לחקור אותם…"
"מונה מומחה מטעם ביהמ"ש בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני…"
משמעות התקנה היא, כי במידה ושני הצדדים הגישו חוות-דעת מומחה לפני מינויו של המומחה מטעם ביהמ"ש, ייחשב הדבר כאילו לא הגישו, ולא יוכלו גם לאחר מכן, להגיש חוות דעת של גרפולוג מומחה.

בדרך כלל, בית המשפט נוטה לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו בזיופי חתימות, אלא אם קיים פגם באמינותו של המומחה, חוסר משוא-פנים, או שמסקנתו של המומחה מוצגת בצורה לקונית ללא פירוט והסבר כיצד הגיע למסקנה.
ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא פ"ד מ(2) 936, 949
ע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל פ"ד נ"ב (4) 563
ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעיינות הגליל המערבי פ"ד מ"ה (2) 111
ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי פ"ד ל"ט (4) 185,189

קיימת זכות לחקור את הגרפולוג המומחה. בין אם הוא במינוי מוסכם ובין אם לאו, תמיד שמורה לצדדים הזכות לנסות לקעקע את מסקנתו, במיוחד כאשר היא כתובה בצורה לקונית ללא הסבר.

כאשר מונחות בפני ביהמ"ש חוות דעת מומחה מטעם הצדדים וגם חוות דעת מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, מתעוררת שאלה כיצד על ביהמ"ש לנהוג ואיזו חוות דעת להעדיף?

מתבקש, לכאורה, שביהמ"ש יעדיף את חוות-הדעת של המומחה הלא-תלוי, שמונה על ידו, אך כאשר מדובר במספר מומחים עם דעות שונות, הגישה הנכונה היא לקבוע מיהו המומחה שחוות דעתו מתיישבת ביותר עם מכלול הראיות, העדויות והעובדות שהובאו בפניו.
במידה והגיש המומחה מטעם ביהמ"ש חוות דעת שאינה ערוכה בצורה מספיק מסודרת, מאורגנת ובהירה, כך שאין באפשרות ביהמ"ש להתרשם מדרך הבדיקה ולהבין כיצד התקבלה המסקנה, אזי יכול ביהמ"ש להעדיף את חוות הדעת של אחד מהצדדים ולא לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעמו.
בעניין זה, ראה דברי כב' השופטת רחל ערקובי, ביהמ"ש השלום בת"א:
"אין זו הלכה כי יש לקבל חוות-דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש כעובדה גמורה. נאמר כי תפקידו של המומחה לסייע לביהמ"ש וכי אם סוטה ביהמ"ש מהאמור בחוות הדעת שניתנה ע"י מומחה מטעמו, ישנו צורך בנימוקים "כבדי משקל". כאשר ביהמ"ש בודק האם נימוקים "כבדי משקל" אלה התממשו, עליו לבדוק לא רק את עדותם של הצדדים ותצהיריהם, אלא גם את עדותו וחקירתו של המומחה שמונה".
ת"א 25678/03 מגדל חב' לביטוח נ' סבן יואב 05 (11) 130

המסקנה היא, שיש צורך בשקיפות ופירוט התהליך שבו הגרפולוג הגיע למסקנתו בבדיקת זיופי חתימות, כך שהדברים יהיו גלויים וברורים לפני השופט. חשוב מאד שחוות-דעת של הגרפולוג המומחה לא תהיה סתמית, לקונית ונסתרת, אלא מלווה בהסברים ופירוט התהליך שמביא למסקנה.
על כך אומר כב' השופט מ"מ הנשיא השופט לנדוי בע"א 46/77 היינץ בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ,פד"י ל"ג (1) 715:
"כדי שחוות דעת גרפולוגית תוכל לשמש יסוד לפסק דין, צריך התהליך שבו הגיע המומחה למסקנתו להיות גלוי לפני השופט, כי הרי הגרפולוגיה אינו מדע סתרים שצרופותיה אינן ניתנות להסבר, אף לשופט שלא התמחה במקצוע זה, ואין להפוך את חוות הדעת הגרפולוגית מעין אוראקל של דלפי"…

ע"א 46/77 היינץ בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ,פד"י ל"ג (1) 715

האם יכול גרפולוג מומחה לאבחן זיוף חתימה, בשעה שאין הוא יודע את שפת הכותב?

הגרפולוג המשפטי מבצע בדיקה טכנית בלבד של ההיבט הגרפי של קווי החתימה, על-פי מאפיינים קבועים החוזרים על עצמם ולכן אין קשר בין ידיעת השפה בה נכתבה החתימה ובין היכולת לאבחן אותה. הגרפולוג המומחה משווה בין ההיבט הגרפי של החתימה שבמחלוקת, לבין ההיבט הגרפי של החתימות על גבי מסמכים אקראיים מאותה תקופה של החתימה במחלוקת.
בעניין זה, ראה החלטתו של כב' השופט העליון מצא בע"א 4200/92 נינט ארשם מעלוף נ' וידאר איסקנדר מעלוף פ"ד מ"ז (ד) 780.

לעניות דעתי, אמנם אין הגרפולוג המשפטי חייב להכיר את השפה, אך רצוי שיכיר את תקן הכתיבה של אותה שפה.

סמכות ההכרעה הסופית בדבר אמיתות החתימה

לגבי משקלה של חוות הדעת הגרפולוגית באבחון זיופי חתימות, וסמכות ההכרעה הסופית בדבר אמיתות החתימה:
סיכם כב' השופט העליון תיאודור אור בפס"ד ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' פ"ד נ (1) 499 :
"כשמתעוררת שאלה בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעת של גרפולוג מומחה….וביהמ"ש רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה כולה או מקצתה. סמכות ההכרעה לעולם נשארת בידיו…"

מוסיף ומסכם כב' הנשיא השופט שמגר: "אין להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה; בכל מקרה ביהמ"ש הוא המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל אם בכלל יש לייחס לה ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק."
ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מ"ז (3) 240, 262-3

יש לזכור את הכלל, כי ביהמ"ש הוא המכריע בסופו של דבר, על-פי מכלול הראיות שבפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו, ורשאי הוא לדחות מסקנות המומחה, או להתעלם מחלקים בחוות דעתו.
ע"א 974/91 עמיד חב' קבלנית לבניין נ' הועדה לתו"ב זמורה פ"ד נ (5)104

האם יש לפסול חוות דעת של גרפולוג מומחה

השאלה המשפטית שעמדה בפני ביהמ"ש היא – האם חוות הדעת כשרה ונפל בה רק פגם טכני, או אי-המתנה למסמכים אקראיים להשוואה – האם זהו פגם מהותי שפוסל את חוות הדעת?
או מאחר ולא התייחס למסמכי השוואה שהוגשו לו לאחר הכנת חוות הדעת?
הסוגיה הגיעה לערעור ברשות לעליון וכב' השופט תיאודור אור קבע כי במידה והמומחה פעל בתום-לב ובהגינות, אזי אין לפסול את חוות הדעת שיוצאת מתחת ידיו, אך כל מקרה תלוי בנסיבותיו, אם פעל בתום-לב ואם השגגה ניתנת לתיקון.
רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון מ' תק-על 97 (3) 1051
רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח תק-על 94 (2) 1973
רע"א 3358/9 סהר ביטוח נ' ציון תקדין עליון 2903 (3) 91 )

הבדלים רבים בין החתימות להשוואה, בינן לבין עצמן

לעיתים, מתעוררת בעיה, כאשר קיימים שינויים רבים בין החתימות האוטנטיות של אותו אדם, בינן לבין עצמן, כך שלכאורה נראה שלא קיימת התאמה בין החתימה במחלוקת לבין החתימות להשוואה.
במקרה מסוג זה, בו קיימות חתימות מגוונות של אדם מסוים, יש לבדוק את טווח הווריאציה בצורות החתימה שלו. כדי לבצע בדיקה זו, זקוק הגרפולוג המשפטי למסמכים רבים להשוואה.
כאשר קיים טווח ווריאציה רחב של החתימה, ניתן לראות שינויים באלמנט הצורני בלבד, בעוד שקיימים סימנים גרפיים בלתי מודעים החוזרים על עצמם בכל החתימות ומאפיינות אותן, כגון: תנועה, איכות הקו, פרופורציות פנימיות, מיקום יחסי, לחץ הכתיבה ומבנה מיקרוסקופי של הקו.
מתפקידו של הגרפולוג המשפטי להתמקד בסימנים הלא-מודעים החוזרים על עצמם ומאפיינים את כלל החתימות להשוואה.

מהי מידת החשיבות של מסמכים מקוריים לעריכת חוות דעת גרפולוגית.

אין ספק שיש חשיבות רבה לבדוק מסמכים מקוריים, ולכן כאשר מגיע המומחה למסקנה הסופית שנעשה זיוף, בעוד שהבדיקה נעשתה על סמך העתק/צילום, מן הראוי כי הספק יוזכר במסקנותיו הסופיות של המומחה, כמו גם העובדה כי ישנם מאפיינים מסוימים שלא היה באפשרותו לבדוק מצילום, כמו לחץ כתיבה ואיכות הקו.
ראה דברי השופטת רחל ערקובי מבימ"ש שלום תל אביב, ת"א 25678/03 מגדל חב' לביטוח נ' סבן יואב 05 (11) 130
לעניות דעתי, יש להוריד מדרגת הסבירות במסקנה הסופית, כאשר הבדיקה נעשתה על סמך מסמך מצולם ולא על סמך המקור.

בקשר לסוגיית הפסילה, נשאלת השאלה האם בשלב הערעור, ניתן גם לערער על חוות דעת הגרפולוג המוסכם?

כאשר התקבלה חוות דעתו של הגרפולוג המומחה, אין לכך עוררין. החלטה שממלאת את כל הדרישות ופירוט שיטות העבודה בהם נקט הגרפולוג המומחה לקראת גיבוש חוות הדעת. וביהמ"ש סמך את ידיו עליה כראייה בעלת משקל, "הרי בהעדרו של שיקול אחר רציני ביותר, לא יבדוק ביהמ"ש לערעורים מחדש את מומחיותו של המומחה…"
השופט זילברג, ע"פ 112/69 עלי עבדאללה חליחל נ' מדינת ישראל פ"ד כ"ג (1) 733,743

"אין מניעה מהתערבות בקביעותיו של בית המשפט קמא באשר לחוות דעת של גרפולוג מומחה, משלא השתית את קביעתו על ממצא בדבר מהימנותו של המומחה, שאז אין לבימ"ש קמא יתרון על ערכאת הערעור הדנה בערעור…"
כב' השופט תיאודור אור, ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ' (1) 499, 509

סוגיה נוספת קשורה לעניין היקף האחריות המקצועית של גרפולוג במקרה רשלנות.

לדוגמא, גרפולוג משפטי קבע בחוות דעתו כי חתימה מזויפת, או ההפך, ועל סמך קביעתו ניהל הלקוח מערכה משפטית ארוכה, הכוללת עדים שגרמו לו להוצאות כספיות רבות ובסופו של דבר- הפסיד בתביעה, עקב זאת שלא קיבלו את חווה"ד הגרפולוגית מטעמו. נשאלת השאלה, האם הגרפולוג המשפטי יכול להיתבע בתביעת נזיקין, על גרימת נזק ברשלנות.

השאלה בדבר חסינות לגרפולוג מומחה שמעיד בביהמ"ש, נתבררה בביהמ"ש מספר פעמים. ביהמ"ש העליון קבע כי אין מקום לתבוע את העד המומחה, שכן כאשר מעיד אדם בביהמ"ש יש לו חסינות.

ע"א 61/76 רויטמן נ' בנק המזרחי וא'ח פ"ד ל"א (1) 28

לאורך הזמן ניתן לראות כי בית המשפט מעריך ונותן משקל רב לחוות-דעת של הגרפולוג המומחה, שכן גרפולוגיה משפטית הינה מדע שימושי.

בית המשפט ברוב המקרים מקבל את חוות הדעת של המומחה, במידה והוא מבין את דרך הסקת המסקנות ומעניק לה את המשקל הראוי בשקלול שאר הראיות שבתיק, כשסמכות ההכרעה הסופית לעולם נשארת בידיו.

מאמרים מקורבים

ההבדל בין גרפולוג משפטי למומחה לכתב-יד

לבית המשפט אין כלי שיקבע ויאבחן אמיתות חתימה ולכן עליו להיעזר במומחה – גרפולוג משפטי, או מומחה לכתב יד.

זיוף עצמי בחתימה

אנשים משנים לעיתים את חתימתם, כדי שלא יזהו אותה וכדי שבעתיד יוכלו להתכחש לכך שחתמו על מסמך כלשהו.