פסילת חוות דעת גרפולוג מומחה מטעם ביהמ"ש

פסילת חוות דעת של גרפולוג מומחה שמונה על ידי בית המשפט אינו דבר שבשגרה ורק לעיתים רחוקות נעתר ביהמ"ש לבקשת אחד הצדדים לפסילת מומחה ביהמ"ש.
כאשר לא הוגשו חוות דעת מומחה מטעם הצדדים, הרי שהסכמת הצדדים מראש למינוי גרפולוג מומחה יחיד מטעם בית המשפט, מחזקת את תוקפה של חוות הדעת, וכאשר אחד הצדדים מבקש לפסול אותה, בית המשפט לא מאפשר לו להגיש חוות דעת מטעמו.
תק' 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי

לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה למינוי גרפולוג מומחה תחת מומחה שמונה על ידו, אך לפעמים באה היוזמה מביהמ"ש עצמו. כאשר השופט היושב בדין איננו מסוגל להסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו ולהכריע בדין וקיים אצלו ספק בדבר ביסוסה של המסקנה בחוות הדעת, כי אז יטה השופט למנות מומחה נוסף.
רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נו (4), 673, עמ' 678-679 (2002)

החלטת ביהמ"ש לפסול חוות דעת גרפולוג מומחה מטעמו, תמיד תהיה משיקולי פגיעה בכללי הצדק הטבעי וכאשר הפגם ברור והוכח עובדתית.
רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ
רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ.

נשאלת השאלה, מהי פגיעה בכללי הצדק הטבעי? כאשר המומחה לא פעל בהגינות, אלא גילה משוא פנים לטובת אחד הצדדים, כך שבמומחה דבק רבב שגרם לעיוות דין מצד המומחה.
רע"א 5611/07 פישר-לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (פורסם בנבו)
ע"א 8129/06 פרץ נ' עירית ירושלים- הוועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם בנבו)

בית המשפט אינו כבול למסקנות חוות הדעת של המומחה מטעמו. לעיתים, לאחר שהשופט היושב בדין שומע את עדויותיהם של כל המומחים, ומגיע למסקנה שהמומחה מטעמו שגה בדרך בדיקותיו ובדרך הסקת המסקנות על-פי הממצאים, יכול הוא להפעיל שיקול דעת תוך הסתמכות על עדויות נוספות בתיק, או להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם אחד הצדדים.
ת"א 2417-07, יעל אור פלדמן נ' אמיר סיגל (ראה מסעיף 117) בפני כב' השופט חננאל שרעבי מבימ"ש השלום בחדרה
ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט (4), 189-190
ע"א 605/88 תבורי בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11

לאחר שמוגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, יש ולפעמים הצד שיצא נפגע ממסקנות המומחה מוצא לנכון לטעון נגד כשירותו ומומחיותו של המומחה, תוך הבאת ציטטות משופטים בהליכים משפטיים אחרים. לעניין זה, קבע כב' השופט חשין מביהמ"ש העליון, שאין דעתו של שופט פלוני בתיק משפטי אחד, כדי לחייב שופט אלמוני בתיק אחר וחובה לבדוק ולבחון כל חוות דעת לגופה, על-פי כלל הראיות והנסיבות בתיק.
ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג. פד"י מ"ז (2) 606, (614)
ע"פ 6251/94 סימון בן ארי נ' מדינת ישראל. פד"י מ"ט (3) 45 ע' 107

בית המשפט מתייחס גם למועד בקשת הפסילה של חוות דעת מומחה ביהמ"ש. במידה ובקשה זו מוגשת על ידי הצד הנפגע לאחר שהמומחה מטעם ביהמ"ש הגיש את חוות דעתו, מוצא בכך ביהמ"ש טעם נפגם.
רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (פורסם בנבו)
בר"ע 187/80 עמרם נ' דאודיאן, פ"ד ל"ה (1) 673, בעמ' 676

בתיקים פליליים, בהם יש צורך לבסס פסק דין על מסקנות ברמת וודאות גבוהה, בעוד שהמסקנות בכל חוות דעת שהוגשו לביהמ"ש (כולל חוות דעת המומחה מטעמו) אינן חד-משמעיות, אלא בדרגת וודאות נמוכה, כי אז יכול ביהמ"ש להתעלם מכל חוות הדעת ולהתבסס על התרשמותו מיתר העדויות בתיק.
ת"א 5378-07 מלמן ואח' נ' בן-תורה , כב' השופטת סמדר קולנדר- אברמוביץ, בימ"ש שלום נתניה (15.4.2012)

אכן, ביהמ"ש שממנה מומחה מטעמו, אינו מחויב לקבל את מסקנות חוות הדעת. כאשר מתרשם ביהמ"ש מחוסר מקצועיותו של המומחה מטעמו ומכך שהממצאים אינם מבוססים כראוי (כך שאין הוא יכול להכריע בעניין המחלוקת), או כאשר מתגלה פגם אתי בהתנהלות המומחה, רשאי ביהמ"ש לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעמו, לקבל את חוות הדעת של אחד הצדדים, או למנות מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש.

לקבלת מידע נוסף אודות שירותי הגרפולוגיה המשפטית ולהזמנת שירות חייגו עכשיו 6266866 - 04 או צרו קשר דרך האתר ואשמח לעמוד לשירותכם

סגירת תפריט